משפחת אלרן – טיול בשכונת רחביה

לטלי היקרה בתודה גדולה,

מאז שובנו מירושלים אני לא מפסיקה לחשוב על מה שהענקת לנו כשהדרכת אותנו בשכונת רחביה.

הצלחת לרתק שבט שלם- שבט אלרן שבא מחיפה ושמנה מקטן עד גדול – מבת כמעט 4 ועד זקן השבט, כמעט בן 72 וזו משימה כלל לא פשוטה, שהרי כולם חכמים וכולם נבונים וכולם יודעים את התורה, ואת כפסיכולוגית מלידה בכל זאת הצלחת להוסיף להם במשחק, בזמר ובריקוד, עם הידע המדהים והאינטימי על ירושלים. ובירושלים כל בית בשיר הוא גם בית משוררת גדולה, ושרת לנו משירי לאה גולדברג ומרים ילן שטקליס ועוד ועוד… ועל כל משוררת ספרת אנקדוטות מרתקות ובסיור המאלף שלך הצלחת לשלב גם בתולדות משפחתנו. החל מגימנסיה רחביה שבה למד ישראל ושאותה הוא זוכר לטובה, דרך תחנות חיי בדירות השכורות כשגרתי בהן כשהייתי סטודנטית בעיר: במעונות העובדים ב”בן שפרוט”, שם שכרתי חדר אצל גב’ גילה ומסתבר שעכשיו גרה שם בתה, אח”כ גרתי ברחוב מטודלה שהסברת לנו את מקור העיוות, שהרי הרבי בנימין היה מהעיר טודלה ושם הרחוב הפך ל”מטודלה”. אז הגענו לרחוב בן לברט 11 – בית ההורים של ישראל, נכנסנו לחדר המדרגות, חפשנו את השם של נחמה ומושה אלרן וכמובן לא מצאנו לדאבוננו. אבל ילדינו נזכרו שאחרי ארוחות הצהריים הנפלאות שנהגנו לאכול שם בשבתות, הם ירדו למטה לחצר בית הספר ע”ש פולה בן גוריון שנבנה בסמוך, ואפשרו בכך למבוגרים לנוח את מנוחת הצהריים, בזמן שהם שיחקו טיפסו על איזה פסל ומה מסתבר… שאת הפסל בנה לא אחר מאשר אביך, אלא שיום אחד מישהו מצא לנכון לפרק ולהשאיר רק שרידים ממנו לדאבון לבם, והלב פועם בעוז והנפש הומה ואת ממשיכה לשיר שיר הלל לעיר הנפלאה והמרעידה לב כל איש.

אז לך התודה ולך הברכה,

המשיכי לעשות למען ירושלים ואוהביה, גרמת לנו עונג רב.

אוהבים אותך טלי